פסק-דין בתיק ב"ל 14709-01-11

זוהי תביעה לקצבת שאירים.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע יליד 1933.

2.         בתאריך 12/12/10 הגיש התובע לנתבע תביעה לגמלת שאירים לאחר שהתאלמן.

3.         ביום 20/12/10 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק כי הכנסותיו עולות על ההכנסה המרבית המזכה בגמלת שאירים.

4.         החל מתאריך 1/2/09 התובע אינו עובד כעצמאי, היות והתובע סגר את תיקו במע"מ בחודש 12/08.

5.         על פי תעודת עובד ציבור, אשר הוגשה מטעם הנתבע לבית הדין, הכנסות התובע לשנת 2010 היו כדלקמן:

א)         קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי - 27,408 ש"ח.

ב)         פנסיה מעיריית חיפה - 25,685 ש"ח.

ג)          תגמול ממשרד האוצר כנכה רדיפות הנאצים - 22,191 ש"ח.

ד)         הכנסות מעסק - 6,997 ש"ח.

סך כל הכנסות התובע לשנת 2010 נקבעו לסך של 82,282 ש"ח .

6.         בעקבות פניית ב"כ התובע לנתבע, כי התובע הפסיק לעבוד כעצמאי מינואר 2009, הודיע ב"כ הנתבע ביום 5/6/11 כי מחק את הכנסות התובע מעסק בסך של 6,997 ש"ח וכי הכנסות התובע לשנת 2010 הינן בסך: 75,285 ש"ח בלבד.

7.         הכנסתו השנתית של התובע הינה כאמור 75,285 ש"ח על פי החישוב של הנתבע ולכן היא עולה על גבוה ההכנסה המותרת לאלמן המזכה בקצבת שאירים, אשר היתה בשנת 2010 רק בסך של 54,828 ש"ח.

8.         המחלוקת בין הצדדים הינה האם הנתבע רשאי לקחת בחשבון את הכספים שמקבל התובע,  בסך של 22,191 ש"ח בשנה כנכה רדיפות הנאצים, בהכנסות התובע - או לאו.

9.         הנתבע טוען כי התשלומים ממשרד האוצר כנכה ניצול שואה הינם למעשה "קצבה" כאמור בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), בעוד שב"כ התובע טוען כי על פי פסק הדין בבג"צ 7377/09 מיום 29/11/10 בעניין ליאון איוניר נ' בית הדין הארצי לעבודה, הביטוח הלאומי ושר האוצר, נפסק כי אין לחשב את הרנטה המשולמת מגרמניה כהכנסה.

10.        ב"כ התובע גם מסתמך על הצעת חוק של חברי הכנסת, מר חיים כץ וגב' רחל אדטו, שמספרו פ/3279/18 ושהוגשה לכנסת ביום 23/5/11. בהצעת החוק מוצע כי קצבה בשל רדיפות הנאצים לא תיחשב כהכנסה לגמלת סיעוד ו/או הבטחת הכנסה ו/או לעניין גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

11.        ב"כ הנתבע טוענת לעומתו כי "תשלום החוזר ונשנה בצורה מחזורית ובעלת קביעות מסוימת הינו "קצבה" ועל כן מהווה "הכנסה"" (ראה בנדון את פסק הדין דב"ע מד/0-63 ויקטוריה בידרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 53).

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: